עם זאת, פעמים רבות אותו שלט עשוי להכיל מידע תכנוני חשוב ורלוונטי לכולם, כמו בניית פרויקט מגורים חדש, הקמת מרכז מסחרי, מבנה ציבור או סלילת כביש. עבור מי שגר באזור, הכתוב בשלט יכול לשנות את חייו לטובה או לרעה, ויותר מכך: הוא מהווה את ההזדמנות של הציבור להתנגד למהלכים שעתידים להתרחש בסביבתו. השלב בו תכנית חדשה נחשפת לציבור באמצעות השילוט מכונה שלב ההפקדה. בשלב זה מפרסם מוסד התכנון את התכנית ומעמיד אותה לעיון הציבור, ובמשך כ-60 יום יכול הציבור להגיש התנגדויות לתוכנית המוצעת. בתום התקופה ולאחר שנשמעו ההתנגדויות – אם הוגשו כאלו – מוסד התכנון מחליט אם לאשר את התכנית, לדחות, או לאשר בתנאים מסוימים.
"מערכת התכנון היא אולי המערכת שהכי משפיעה על החיים האזרחיים פה בישראל", מסביר האדריכל איל מגדלוביץ, מייסד ומנכ"ל עמותת "מעירים" – ארגון שפועל לטובת הנגשה ושקיפות של מידע על תכנון ובנייה. "כל היבט בחיים שלנו נקבע בתוך ועדות התכנון: איפה נגור ובכמה כסף? כמה זמן נעמוד בפקקים? איפה יהיו בתי הספר לילדים שלנו? האם יהיה שטח פתוח או גינה ליד הבית שלנו? כמה בתי חולים יהיו בעיר ואיפה? הכל נקבע בוועדות התכנון.
