יש לך איזו בשורה לנהגים האלה?

"מי שנוסע לבד בפקקים הוא חלק מהסיבה להיווצרות הפקק. אפשר לצאת מוקדם מאוד לפני הפקקים, אפשר לצאת מאוחר יותר בתחבורה הציבורית שתגברנו, או בקארפול. ואפשר לצאת לבד לכביש בשעות שיא התנועה, ולעמוד בפקק. זו בחירה שיש לה מחיר".

את תושבת עמק חפר. איך את מתמודדת עם הפקקים בכביש החוף?

"כשגרתי בתל־אביב נסעתי הרבה בתחבורה הציבורית. אבל בעלי ואני החלטנו לעבור למרחב כפרי, שם התחבורה הציבורית לעולם לא תהיה טובה כמו בעיר הגדולה. אז קיבלנו החלטה לשלם למטפלת כדי שתיקח את הילדים בבוקר, ואני יוצאת מהבית ברבע לשש, לפני הפקקים. אני כן נדרשת לתת הרבה הסברים להורים מסביב, כשאני אוספת אחר הצהריים את הילדים מהפעוטון או יוצאת איתם לגינה. אני מבינה את התסכול, אבל אין לנו באמת ברירה, חייבים לתת העדפה לנוסעים יחד. הפקקים כאן כדי להישאר".

החלטתם כבר מהם הכבישים הבאים שישולב בהם נתיב פלוס?

"בכל מקום שיש בו שלושה נתיבים, אחד מהם יהיה נתיב משותף. בכביש 4 אנחנו מוספים נתיב כדי לאפשר נתיב פלוס, ויהיה כזה גם בכניסה לירושלים שאותה אנחנו מרחיבים. אנחנו עוד מתלבטים איך נכון לעשות את זה בכביש 5, אם לבחור בכלל בנתיב ימני או שמאלי עבור נתיב פלוס, על רקע העומסים הכבדים שם".

לא מקנאה בשאול מרידור

זה יפה שאתם מוסיפים נתיבי תחבורה ציבורית ונסיעות אוטובוסים כשחסרים אלפי נהגים שיפעילו אותם. נסיעות מתבטלות בגלל שאין נהגים.

"אחד האתגרים הגדולים שיש לנו זה נהגים ומסופי אוטובוסים. כולם רוצים מסופים, אבל לא אצלם. כשיהיו יותר אוטובוסים חשמליים, ההתנגדות של ראשי הרשויות תרד. הם גם מתחילים להבין שמסוף תחבורה ציבורית בשטחם מבטיח לתושבים שלהם אוטובוסים זמינים יותר.

"העלינו את שכר הנהגים ל־44 שקל לשעה לפני תוספות, ואנחנו מפחיתים את העומס המוטל עליהם – את גביית התשלום מהנוסעים, ומקילים על הנהיגה באמצעות עוד ועוד נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית. השקענו במבני מנוחה לנהגים וקיצרנו את זמני ההכשרה של נהגים חדשים. נהגי אוטובוסים ומשאיות כבר לא חייבים לעבור דרך המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ומקבלים אישור בריאותי ממכון מקביל שהמשרד התקשר איתו, בתוך 3 שבועות במקום 8־9 חודשים לפני כן. כרגע חסרים נהגים בעיקר במרכז ובירושלים. בחדרה ובכפר יונה, היכן שאנחנו מוסיפים נסיעות בעקבות נתיב פלוס, יש נהגים".

ואין אוטובוסים. יש שבעה מכרזים לתוספת של 2,100 אוטובוסים, שתקועים בגלל המחלוקת על רכש הגומלין ממפעלי האוטובוסים בארץ.

"אני מקווה שהנושא הזה ייפתר בקרוב, זה אחד המשברים הכי גדולים שיש לנו. איבדנו המון זמן. הוצאנו מכרזים והם נתקעו. בירושלים למשל תיכננו הכפלת שירות, קיבלנו מימון מהאוצר, ואי־אפשר לבצע את זה בגלל המחלוקת בין מפעלי האוטובוסים הישראליים ליבואני האוטובוסים, בעיקר מסין. הצענו הסדר שייתן עדיפות מסוימת לייצור המקומי, ועדיין אין הסכמה. השר מעורב ואני מקווה שיימצא בקרוב פתרון מוסכם".

יהיו עוד משברים כמו שהיה עכשיו עם חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, שקיבלו לפתע הודעה מהאוצר שהוא מקזז להן 20% מהתשלומים המגיעים להן מהמדינה, ואיימו בצדק בשביתה?

"אני מקווה שלא, אבל זה יכול לקרות. כרגע יש שמיכה תקציבית שכל רגע מושכים אותה עוד קצת. חסרים מזומנים, ובגלל שאין ממשלה, ועדת הכספים לא מתכנסת לאשר העברות בקצב הרגיל. אז גם כאשר אגף התקציבים אישר את ההעברות, החשב הכללי אמר רגע, אין לי כסף בסעיפים האלה. ועדיין, זה היה נורא מה שהם עשו למפעילים. החשב עצר חלק מהתשלומים רגע לפני החג, כשכבר לא יכולנו לתקן את זה כי כולם כבר יצאו לחופשת החג. שאלתי את החשב, למה לעצור תשלומים לחברות שיש להן חוזה עם המדינה, וכבר סיפקו את השירות. למה לא חשבתם לקזז 10% מהשכר שלי ושל שאר עובדי המשרד לפני שבחרתם לפגוע בחברות האוטובוסים ובעובדים שלהם? זה הרי היה הזוי באותה מידה".

מה יקרה בינואר, בהנחה שלא יהיו עד אז ממשלה חדשה ותקציב מדינה?

"האוטובוסים והרכבות ימשיכו לפעול, אבל יהיה קשה לעשות דברים חדשים. נהיה בבעיה תקציבית קשה. משרדי הממשלה אמורים לקבל בכל חודש 12/1 מהתקציב הקודם, אבל אנחנו עוד לא שוכחים מה היה כאן במאי, הרבה לפני שהתחלנו בפרויקט. יודעים מה בדיוק ה־12/1 שלנו, יש דיונים כרגע באוצר איך בכלל לחשב את זה. השאלה אם הולכים לפי בסיס התקציב, שהוא נמוך, או אחרי השינויים והתוספות שקיבלנו, כמו שעכשיו אישרה ועדת הכספים. מדובר בתקציב דו־שנתי שהבסיס שלו הוא לפי תחזיות מ־2017, שכבר לא קשורות לכלום. אני לא מקנאה כרגע בשאול מרידור (ראש אגף התקציבים) וברוני חזקיהו (החשב הכללי)".

משרד התחבורה מקשה על ראשי הערים בסירובו להקים רשויות תחבורה מטרופוליניות. בעולם ראש עיר אחראי על האוטובוסים, כמו על התברואה והחינוך. כאן כל הסמכויות אצלכם.

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם העיריות. אחת ההפתעות של הבחירות האחרונות היו ראשי ערים שהבינו את החשיבות וסוף־סוף מדברים על תחבורה ציבורית, כמו בראשון־לציון, בנס־ציונה, ברחובות ובכפר־סבא. מנגד, ברעננה עוד לא נפל האסימון. התושבים דורשים היום תחבורה ציבורית, והיכולת לספק אותה תלויה גם בהסכמות של ראשי הערים לתת לה עדיפות ולהפוך נתיבים לנת"צים.

"חיזקנו את המחוזות כדי לתת מענה מהיר יותר לבקשות ולצרכים של הערים. לפני שהשקנו את תוכנית 'מהיר בעיר', להוספת עשרות קילומטרים של נת"צים ב־17 רשויות מקומיות, עברנו מעיר לעיר, הצגנו את התוכניות שלנו ואת החיבורים לערים הסמוכות וביקשנו פידבק.

"אין עדיין מספיק אנשי מקצוע בכירים ומנוסים כדי להקים רשויות מטרופוליניות יעילות. לא כל מה שעובד בחו"ל יעבוד בארץ. שם יש מרחקים בין הערים. כאן יש 260 יישובים, והמון נסיעות הן בין ערים צמודות. לכל ראש עיר יש הצרכים שלו. האם הצרכים של בני־ברק ותל־אביב זהים? הרמזור בצומת הבורסה ייתן עדיפות לנוסעים לתל־אביב או לרמת־גן? לא בטוח שהערים יסתדרו ביניהן".

בני־ברק מן הסתם לא הייתה מצטרפת ליוזמת התחבורה בשבת של רון חולדאי. מה עמדת המשרד כלפי היוזמה?

"בגיבוש התוכנית לא היינו מעורבים, ואני מכירה אותה רק מאמצעי התקשורת. יש פה סוגיה מורכבת מאוד, והתנגשות עם הסטטוס קוו. אני מאמינה שתחבורה ציבורית בשבת זה משהו שהממשלה צריכה לתת עליו את הדעת. זה לא נושא לפקידות ואפילו לא לשר התחבורה. זה נושא שנמצא במחלוקת ציבורית והממשלה צריכה לקבוע אם לאפשר את זה".

איפשרתם פעילות בשבת של קווי מוניות השירות החדשים.

"שם מדובר בחלק מהסטטוס קוו. מוניות השירות פועלות בשבת כבר שנים. הוספנו את התשלום ברב קו אבל רק בימי חול, ובשישי ושבת הנוסעים ישלמו במזומן ובתעריף גבוה יותר, כפי שהיה תמיד".

חלק מהזוכים במכרזים החדשים למוניות שירות פרשו או שוקלים לפרוש, מחוסר רווחיות.

"חלק מהמכרזים נתקעים, ואנחנו שומעים מהמפעילים שלא הבינו את תנאי המכרז ואת הסיכונים. גם היעדר תקציב מדינה מעכב חלק מהמכרזים. אנחנו עדיין מאמינים שמוניות השירות צריכות לפעול כמה שיותר מהר. המפעילים אמורים להרוויח יותר, כי בסוף שבוע יש להם הכנסה גבוהה יותר. גם בלילה יש תעריף מוגדל. נצטרך להפיק לקחים למכרזים הבאים שייצאו. אם חברה מחליטה לנטוש מכרז שבו זכתה, יש ערבות ביצוע לא גבוהה שקבעה הכנסת, ותיכנס חברה אחרת".

אגרת גודש חכמה

השבוע עמד משרד האוצר להציג את התוכנית שלו לגביית אגרות גודש. שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' הביע, כמו ישראל כץ בעבר, התנגדות נחרצת למהלך כל עוד לא תתוגבר התחבורה הציבורית, וכל עוד הוא כולל הכבדת העול הכלכלי על הנהגים, והמהלך נדחה.

"כל עוד מדובר על מעבר מאגרת רישוי 'טיפשה' לתשלום חכם על נסיעה בשעות העומס, 20־30 שקל בכל פעם לעומת 1,500 שקל בבת אחת, זה צפוי להיות מקובל עלינו. אבל כל עוד מדובר בעוד מס על הנהגים, השר מתנגד. הם כבר משלמים מספיק מסים. יש היגיון במעבר לתשלום לפי השימוש. אם אני נוסעת בשעות השיא אשלם יותר מאשר בשעות שפל, ואם אני נוסעת במרכז אשלם יותר מאשר בפריפריה. חשוב שתחבורה ציבורית וקארפול יהיו פטורים. תמחור השימוש ברכב חשוב גם בהקשר של מכוניות חשמליות, שנראה יותר ויותר בשנים הבאות. השימוש ברכב חשמלי יהיה זול יותר מאשר ברכבי בנזין, ואנחנו צריכים לנהל את השימוש שלו בכבישים, אחרת אנשים ייסעו בלי חשבון".

השבוע חשפנו ב"ממון" שהדרג המקצועי במשרד תומך באישור אופניים חשמליים עד 45 קמ"ש, שקיימת בתקינה האירופית. מתי זה יקרה?

"אני רוצה לאמץ את התקינה האירופית כמעט במלואה, עכשיו עובדים על איך ומה לקחת משם. כולל למשל את תקינת L1e לטוסטוס חשמלי שמהיר יותר מהאופניים החשמליים שמותרים כיום בארץ ומגיעים רק ל־25 קמ"ש. היום אופניים חשמליים נהיו, באופן לא חוקי, יותר ויותר טוסטוס, עם ביצועים טובים יותר ממה שמתיר החוק. תקנות שהגשנו לאישור הכנסת, ויאפשרו לנו לפעול נגד מי שמשפר ביצועים באופניים, מחכות שיהיו ממשלה וכנסת פעילות. הם יצטרכו אישור של שר התחבורה הקבוע וועדת הכלכלה.

"כך גם לגבי רישום אופניים וחובת התקנת לוחיות רישוי. לרוב הרוכבים יש רישיון נהיגה, אבל כשהם על אופניים הם מגיעים לרמזור אדום וממשיכים הלאה. ברגע שיהיה רישוי הרוכבים יתנהגו בצורה יותר אחראית. זה יקל על האכיפה. אנחנו רוצים לתקן גם את דרגות הרישוי של רכב דו־גלגלי, ולהתאים אותן לאירופיות".

קישור לכתבה המקורית