החיבור לאיגוד האופניים

"בשנת 2003 דורון מלמד היה מנכ"ל האיגוד. היו בו כ- 200 רוכבים תחרותיים. יוני היה גם אז יו"ר וזה ושלושה אנשים היוו את כל האיגוד. בשנים האלה הענף התחיל לצמוח, התחילו להתקשר רשויות, אנשים, מועצות… ודורון ביקש ממני לתת מענה לפעילות העממית.

כך פיתחתי את "פדל בטבע" – חוברת נחמדה שסיפקה לאירועים ולטיולים פרסום מודפס אחת לרבעון. נביעות הפיצה את זה פעם ב 200,000 עותקים, וקידמנו אירועים, סדנאות, והרצאוות. והשתלמויות סביב הפעילות העממית. אנחנו תמיד עוזרים לדברים לקרות- מחברים בין אנשים, מפיקים, עמותות וכו' – גם כשאנחנו לא המארגנים בפועל, הם מקבלים מאיתנו תמיכה וייעוץ.

במקביל עבדתי עם קק"ל ורט"ג על נושא הסינגלים. בזמנו ליוויתי את קק"ל בהמון פגישות, בסדנאות שערכנו בשיתוף האיגוד עם IMBA (ובעזרת איתן חברוני ממועדון רוכבי שמשון בבית שמש), ופריצת דרך הגדולה היתה בסדנא השלישית שבה ביחד עם מכון ווינגיט, קק"ל ורט"ג יצרנו את קורס בוני השבילים הראשון בארץ. הקורס הזה יצר מפנה משמעותי – יצר מקצוע. פתאום קק"ל קיבלו כתובת שהם יכולים לפנות אליה, ולהפעיל ספק שיש לו אסמכה וכתוצאה ממנה ניתן היה גם לרכוש ביטוח. זה מה שהחל את כל הבום של הסינגלים המנוהלים בישראל. פיט וובר היה המדריך שהגיע מארה"ב ועמו בנינו ממש סינגל – את חרובית.

עד אז עבדתי במקביל בהיטק, ובמקביל עשיתי תואר בהנדסת תעשייה וניהול. ב 2008 עזבתי את ההיטק, מאחר ונוצר מספיק תוכן בפעילות העממית שהפך משמעותי. במקביל גם עבדתי בצוות של פיתוח שביל ישראל באופניים. יום אחרי שעזבתי את ההייטק, כתבתי את מסמכי החזון הראשונים של "אופניים לכולם" ובמקביל תכננתי עם הראל זוסמן ורמי גולד את שביל ישראל לאופניים בפגישות עם המועצות ובשטח."